ברוכים הבאים חברים! אני מברכת אתכם בחדר האירוח הנפלא שהשכרנו – לאיזה מקום יפהפה זה הפך להיות! והמחיר היה ממש מצחיק, ממש הוגן. תודו, זה כמו להזמין מלון במחיר של בית נופש קטן, רק שיצא לנו יותר טוב מכיוון שהסידור כולו מנוהל באופן יותר אינטימי ונוח, עם בית שמאפשר חופש אמיתי להתנהלות משוחררת ומהנה עם אנשים שאתם באמת אוהבים. חשוב לי לציין שזו חוויה שונה לחלוטין מאורח במלון, שם סביר להניח שתיתקלו באנשים לא מוכרים בכל רגע. כאן, עם האנשים הנכונים, יש אווירה של קהילה, שיתוף והנאה משותפת, ונהנים מכל רגע ביחד.
לפני שנפתח את הבקבוק של הפרוסקו כדי להתחיל את סוף השבוע המיוחד שלנו, יש משהו שצריך להבין בבירור: למרות שהגענו שתי שעות לפני שהמ怕י כאן, זה בהחלט לא אומר שהיינו מעורבים בפעילות בלתי הולמת באיזור הווגה שלנו. ויפה שעה אחת קודם, לא מדברים על זה שנסיעה מוקדמת או הגעה לפני כולם היא סימן לכך שעשינו משהו אסור.
חוקי הטרמפולינה: לא לפשפש במקומות אסורים
הכלל הברור והמאוד בסיסי כאשר מדובר בבריכות חמות או בג’קוזי, הוא שלא מקובל לחתור להרפתקה אינטימית באזורים האלה. נראה שהמקום נועד להרגע, להירגע, ולהנות מרגעי פנאי, ולא לפתח שם חיבה פרטית או תרגילים מתקדמים של אהבה. המראה של ג’קוזי מלא באדים, באדים קפריזיים של סבון, קצף ובועות, משדר לעיתים תחושה של פינוק סקסי מאוד, אבל החוק מחייב להיזהר ולזכור: אסור לקיים סקס במקום כזה, וזה לא משנה כמה זה נראה מפתה או מגרה.
החוויות מדוגמאות מהעבר
הזדמנות ראשונה בה לא התעסקנו בסקס בג’קוזי הייתה בבית עץ מחוץ ללונדון, כשיצאנו לוויקנד עם חברים, במטרה לאתגר את הגבולות של הנינוחות והכיוון של ההנאה שלנו. תכננו פשוט לשתות, לשחק במשחקי קופסה, להאזין לסטוריז מצחיקים, ולסיים כל ערב עם קבלת חוויות של חוויות ואלכוהול באמבטיית קצף חמה. לפי ההנחיות, לא היינו אמורים לשהות יותר מחצי שעה בג’קוזי עם הקצף, במיוחד לאחר ששתינו קצת יין, שכן החום מגביר את השפעת האלכוהול על הגוף ומעשה שעשוי להוביל לנפילות או תקלות. נוסף על כך, חברים שלנו הוסיפו כי קיום יחסי מין בג’קוזי מסוכן באותה מידה שמביא לסיכון לזיהומים מסוגים שונים, שאינם רצויים בכלל.
לכן, החלטנו לשמור על הכללים ולנהוג באחריות. סעדנו, שוחחנו, שיתפנו חוויות מצחיקות, והיה ברור לכולנו שחשוב להימנע מקיום מגע אינטימי המקום שחשוף ורטוב עם חומרי חיטוי ואחרים. בלילה, לבשנו מגבות, והחזרנו את ההתרגשות לכיסאות בנחת וללא הפרות בלתי רצויות.
דוגמה נוספת היא חופשה שלנו במלון עם גג שעליו הייתה בריכה עם ג’קוזי משולב. גם שם, לא התקרבנו לסוג כזה של חוויות, גם לאור הריח של הוויסקי והעשן שסובב אותנו. גם לא נגעתי בעורו של בן זוגי עם הידיים, מפני שלא היה שם ניסיון לקיים סשן של אהבה במים ועל פניו נשמרה הפרדה מקצועית ולגיטימית בין רגשות לחוקים.
מקרה אחר היה כשבן זוגי עמד על ספסל קטן לצד, כשהוא מחייך בביטחון ומבקש ממני להיכנס לתוך המים כשהוא מתבונן עלי בחיוך מרושע. גם אז, לא קרה שום דבר מעבר ל-זה, כי המודעות לחוקים והקוד המוסרי שומרת עלינו מפני אהבות אסורות ומגע בלתי ראוי.
רגעי ההתרגשות שאינם מגיעים ל’שיא’
הרהור על הרגעים שבהם חשנו קרובים יותר לאקט מאשר דווקא במובן המסורתי, מציין שאלה תמיד היו חלק מהחוויה שלנו – מגע, ליטופים, נשיקות והכנות פיזיות, אך תמיד מבלי לעבור את הגבול שהחוק והתבונה מגדירים. אני לא שוכחת את הרגע בו שפשפתי את הזין שלו עם הרגליים, לבדי, והמשכנו לשחק ולהתחכך, אך ללא קיום יחסי מין של ממש, כי זה פשוט לא חוקי ואסור.
העדפות והעדפות אישיות
הנקודה היא שכמאשר ניקח את ההבחנה בין “מגע לאינטימי” ל”יחסי מין” לפי החוק והנורמות החברתיות, קל יותר להישאר בטוח ומוגן. אני אוהבת את התחושה של הרפתקה ופריצת הגבולות הקטנה שניתן, מבלי להיכנס לסכנות של זיהומים, חבורות או חוות דעת שליליות. זו למעשה חווית סיכון מאושרת וכיפית, שמספקת את הצורך באדרנלין ובקרבה מבלי לעבור על הכללים, והופכת את החוויה למרגשת יותר.”
בשלב מסוים, אנחנו משחקים ומזדיינים בלי סוף, שואפים להרגיש קרובים יותר ויותר, אבל תמיד נשמר בתוך גבול ההיגיון והחוק. ומכאן ההבדל הגדול: אף פעם לא קיימנו יחסי מין מלאים או חוויות עומק שיכולות להוביל לסטיגמות או לסיבוכים רפואיים.
