ביום רגיל, נכנסתי אט אט לחדר השינה בזמן שהוא ישן בצהריים. היה ערום, מזיע ומסריח של חום יוני, כשהקצוות של שיערו על חזהו נדבקים לעורו. נראה שהיה מרוכז במה שנראה כמו ניסיון לפתור בעיה קשה בחלום. מבעד לשריר הזקוף והחושני של איברו, קצהו ניצב זקוף ומזמין, כמעט ישר כלפי מעלה, כאילו ממתין למגע שלי, מושך אותי להשתלב איתו וליהנות מחוויית הקיץ הלחה והסוערת.
החלטתי לנסות להתעוררו בעדינות, אולי להסיר את בגדיי ולהשתרר לצדו במיטה, ללטף אותו בעדינות, לנשק את הזיעה על פניו ולהציע לו משקה קר וקריר. אך מבעד לתוכניות העדינות והאוהבות שהיו לי, איבדתי את המילים. מה שתכננתי לומר נעלם פתאום מחיי, ומישהו אחר – קול אחר – התחיל לדבר בשמי, כשהוא כבר מתעורר ומחליק את ידיו על איברו הזקור.
“לֵךָ לקום. תסתכל עליי. תראה כמה אתה זקוף בדיוק. חולם על משהו טוב?”
הוא התעורר בלחישות, תפס את איברו והזכיר משהו על תורמות לפני השינה. הוא היה כל כך זקור ומזמין שכבר לא יכולתי לשמור על הכיוון המקורי שלי, והמילים הרגישות והמיוחדות התנדפו מפני בפשטות. המחשבה על ליטופים אקראיים, הכנסה של בגדי תחתונים שלי, או התהדרות בפניו תוך סירוב לשחרר אותו, החלו להתמוסס כאילו הם רק בדמיון ולא אמיתיים. במקום זאת, התחלתי לטעום את איברו, ללה תאוותי ולהשקות אותו במעטה הריר שלי, כשהוא מימי קולו סימן לי שהוא רוצה יותר, “ב��, חזק יותר….” אך עצרתי מיד.
אמרתי לו בקול חד, כמו כלב מאולף, לעלות למיטה ולהתגנדר בפיג’מה בלי לגעת באיברו. הוא עשה כמבוקש, מחייך ומתכופף בקרבתי, מבשר לי שהוא רוצה לגעת בי, אך אני קבעתי לו לנסות להיות שקט ולהישאר במצב שלא זז כדי להצליח לקבוע את ההקשר ואת ההובלה בסיטואציה הזו.
התחלתי לשים את גופי מעליו, לסחוט את פנים הטריקו שלי כדי לטשטש את חושיו ולהתנגש בו בעדינות, כמי שמביטה על ההתרגשות והציפייה שלו. אתחיל באינטימיות שתאמר את דבר הלב – ללא הפסקה, בלי לוותר, תוך כדי שאני מגרה ומקדמת את ההיבטים הכי חזקות של הרצון והחרמנות שלנו. אני קצת מפתה ומקשה עליו, מונעת ממנו לגבש יותר, ומוסיפה אלמנטים של שליטה ותיזמון עד שזה נהיה הפרס הכי מענג וממוקד של הסיטואציה.
אני משדרת לו ההתחלה של הדברים שלי, משליטה, ומגבירה בהדרגה את ההשפעה שלי, עד שאני שולטת בכל התהליך, שודרת שלו את ההתרגשות שלי ומטהרת את כל היכולת שלו לתמרן. אני מכתיבה את הקצב, לוחצת באצבעותי על חזהו, ונותנת לו לטעום ממני ומיבוא המשומן של זרעו תוך כדי ש Lachnum קורא לי להמשיך – כל זאת בזמן שאני שומרת על קשר עין, משליטה ושולטת, ומחזקת את ההנאה שלנו בשיטוט בין השאלה והשיא.
bre> בנקודה שבה הוא כבר מזיע ומוכן, אני מרמזת לו במבט חודר שהוא לא יכול לזוז, ושומרת על אנרגיה גבוהה וממוקדת. אני מקשטת את עצמו בנגיעות חזקות, בכל מיני אקטים של שליטה עדינה ועד מגע טקטי, כדי לחדד את ההתרגשות והכוח שיש לי. ואז, כמרד של שליטה, אני מחזיקה אותו במקומו ומניעה את ההתרגשות בקצב שקול וכואב, עד שמגיע הרגע של שיא.
אחרי השיא, אני מדברת אליו באורח חם ואוהב, מברכת אותו על ההישג, אך כמובן שלא מרשה לו לפרוץ גבולות ושוב סוגרת אותו בכל מיני אמצעים שמחזיקים את הכוח והשליטה שלי, תוך כדי שאני שולטת על המגע והקצב שלו. אני מבקשת ממנו להצביע באיזו נקודה הוא רוצה להגיע, ומבקשת שידבר אליי תוך כדי – כל זאת כדי לקבוע מחדש את הגבולות ולהעמיק את ההתרגשות והשליטה שבסיטואציה.
